המונח "הזנק" בהקשר של היי-טק וחדשנות בישראל מתייחס לחברות סטארט-אפ צעירות המתמקדות בפיתוח מוצרים או שירותים חדשניים, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה. חברות אלו נחשבות למנועי צמיחה מרכזיים בכלכלה הישראלית, הידועה כ"אומת הסטארט-אפ".
מנוע הצמיחה בכלכלה הישראלית
חברות הזנק, הידועות גם כסטארט-אפים, הן חברות צעירות המתמקדות בפיתוח מוצרים או שירותים חדשניים, בדרך כלל בתחומי הטכנולוגיה. הן מהוות מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה המודרנית, במיוחד בישראל, הידועה כ"אומת הסטארט-אפ". מאמר זה יסקור את שלבי ההתפתחות של חברות הזנק, את מצבן הנוכחי בישראל, ויציג נתונים עדכניים ממקורות מהימנים.
שלבי ההתפתחות של חברות הזנק
1. שלב היזום (Seed): בשלב זה, החברה מתמקדת בהגדרת הבעיה , הצורך בשוק וביצירת הפתרון, כאן מגיע תכנון המוצר או השירות. בשלב ה Seed בודקת החברה את ההתכנות הטכנולוגית והעסקית, נבנית תוכנית עסקית עם חזון, יעדים, מטרות, קהלי יעד, פתרונות, סביבת תחרות, יתרונות, חסרונות, הזדמנויות, תקציבים, החברה מבצעת פיילוטים, ניסויים ראשוניים. המשאבים מוגבלים, והחברה לרוב מגייסת הון ראשוני מרשות החדשנות, ממשקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון או גם וגם וגם.
2. שלב החדירה (Startup): לאחר שייש שתוכנית עסקית וכמובן המוצר או השירות הוכחו כמתפקדים, החברה מתחילה לפנות לשוק, לבנות בסיס לקוחות ולהתאים את המוצר לצרכים השוקיים. היא עשויה לגייס הון נוסף כדי להרחיב את הפעילות.
3. שלב הצמיחה (Growth): בשלב זה, החברה חווה גידול משמעותי בהכנסות ובמספר הלקוחות. היא משקיעה בשיווק, בהרחבת הצוות ובפיתוח מוצרים נוספים.
4. שלב ההתבגרות (Maturity): החברה משיגה יציבות ארגונית, תפעולית, שיווקית, פיננסית, אך הצמיחה שלה מתמתנת. היא מתמקדת בשימור נתח השוק, בשיפור יעילות התפעול ובחיפוש אחר הזדמנויות חדשות.
5. שלב המיסוד (Exit): בשלב זה, החברה עשויה להימכר לחברה גדולה יותר, להנפיק בבורסה או להישאר פרטית עם גידול מתון.
מצב חברות ההזנק בישראל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2023 פעלו בישראל 4,582 חברות הזנק, עלייה של 3% לעומת 2011. עם זאת, מאז 2011 נפתחו בישראל 9,470 חברות הזנק, מתוכן 5,115 (54%) נסגרו או השהו את פעילותן עד 2023. בשנת 2023 הועסקו בסטארט-אפים 36,000 שכירים, ירידה של 12% לעומת 2022.
התפתחות המושג בישראל
כאמור המונח "סטארט-אפ" (Startup) החל להתפשט בישראל בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם עלייתה של תעשיית ההיי-טק המקומית. במהלך עשור זה, הוקמו מספר חברות סטארט-אפ ישראליות בולטות, כגון אמדוקס, קומברס וצ'קפוינט, שהפכו לשחקניות מרכזיות בשוק הטכנולוגי העולמי. הצלחות אלו תרמו להכרה הבינלאומית בחדשנות הישראלית.
נכון לשנת 2023, תעשיית ההיי-טק בישראל מעסיקה כ-450,000 עובדים, המהווים יותר מ-10% מכוח העבודה במדינה. היא אחראית ל-18% מהתמ"ג ול-48% מהייצוא הישראלי. בנוסף, 65% מהכנסות המדינה ממיסים מקורן בתעשיית ההיי-טק.
לדברי מנהלי אופק צמיחה המתמחים בגיוס הון מרשות החדשנות נכון ש"הזנק" בישראל מתייחס לחברות סטארט-אפ המתמקדות בחדשנות טכנולוגית. הן מהוות חלק מרכזי בכלכלה הישראלית, וההבנה של שלבי ההתפתחות שלהן חיונית לתמיכה בהן. אנו עוסקים בליווי וגיוסי הון בתמיכה ממשלתית, מרשות החדשנות, וכן מהשקעות פרטיות מניסיוננו בגיוסי הון, מדיניות תומכת יכולים לסייע לחברות הזנק לעבור בהצלחה בין השלבים השונים ולהשיג הצלחה בשוק המקומי והבינלאומי.
במיוחד שחברות הזנק בישראל מתמודדות עם אתגרים משמעותיים, אך גם עם הזדמנויות רבות.
יזם טכנולוגי
יזם טכנולוגי הוא אותו אדם שכולנו מכירים או אנו כישראליים כאלו, אדם המזהה הזדמנויות בשוק ומפתח פתרונות חדשניים באמצעות טכנולוגיה, במטרה לפתור בעיות קיימות או לשפר תהליכים. המאפיינים המייחדים אותו כוללים:
סקר שנערך מביא מספר תכונות ליזם טכנולוגי
סקרנות וחדשנות: היכולת לזהות בעיות ולחשוב על פתרונות יצירתיים.
אמונה חזון ארוך טווח: אמונה בעצמו, בדרכו, ברצון שלו להשפיע, יכולת לראות את התמונה הגדולה ולתכנן לעתיד.
כוח מנטלי יכולת הסתגלות: יכולת להתמודד עם שינויים וללמוד מכישלונות.
לקיחת סיכונים מחושבת: הבנה של הסיכונים הכרוכים ביזמות והיכולת לנהל אותם.
יכולת רתימה וניהול: יכולת להוביל צוותים, לנהל משאבים ולקבל החלטות אסטרטגיות.
חזון ארוך טווח: יכולת לראות את התמונה הגדולה ולתכנן לעתיד.
המניעים העיקריים של יזם טכנולוגי כוללים:
תשוקה לחדשנות: רצון ליצור ולשפר מוצרים או שירותים.
רצון להשפיע: שאיפה לשנות את העולם או את התחום בו הם פועלים.
מימוש עצמי: הגשמת רעיונות ושאיפות אישיות.
הזדמנויות כלכליות: שאיפה לרווחים פיננסיים והצלחה עסקית.
אתגר אישי: רצון להתמודד עם אתגרים ולפתור בעיות מורכבות.
יזם טכנולוגי הוא אדם המשלב תכונות אישיות ומניעים פנימיים המאפשרים לו לזהות הזדמנויות, לפתח פתרונות חדשניים ולממשם בשוק.
מגוון יזמים טכנולוגיים מובילים בישראל: סיפוריהם בקצרה והצלחותיהם
מדינת ישראל ידועה כ"אומת הסטארט-אפ", עם תרבות יזמית פורחת, שמגיעה מ הדין איי הישראלי, מהשירות הצבאי, מהרצון להשפיע, ישראל המובילה חדשנות טכנולוגית ברחבי העולם. להלן סיפוריהם של יזמים טכנולוגיים ישראליים שהחלו את דרכם כסטארט-אפיסטים והפכו לדמויות בולטות בתעשיית ההיי-טק.
- אהוד שבתאי : מייסד ווייז
אהוד שבתאי, יחד עם אורי לוין ועמיר שנער, ייסד את ווייז בשנת 2006. הם פיתחו אפליקציה המאפשרת לנהגים לשתף מידע בזמן אמת על תנאי הדרך, ובכך לסייע בהימנעות מעומסי תנועה. היישום זכה לפופולריות רבה, וב-2013 נמכר לגוגל תמורת יותר ממיליארד דולר.
אהוד שבתאי "החזון שלנו היה ליצור מערכת ניווט חכמה, המסתמכת על קהל המשתמשים, כדי לשפר את חוויית הנסיעה."
- אמנון שעשוע: מייסד מובילאיי
פרופ' אמנון שעשוע, מומחה למדעי המחשב, ייסד את מובילאיי בשנת 1999. החברה פיתחה מערכת למניעת תאונות דרכים באמצעות מצלמות חכמות המתריעות בפני נהגים על סכנות בכביש. המערכת הותקנה במיליוני רכבים ברחבי העולם, וב-2017 נמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר.
אמנון שעשוע "החזון שלנו היה לשפר את הבטיחות בדרכים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת."
- יקי פייטלסון: מייסד וארוניס
יקי פייטלסון, יחד עם אוהד קורקוס, ייסדו את וארוניס בשנת 2005. החברה מתמחה בניתוח נתונים ובטיחות מידע, ומספקת פתרונות לניהול גישה למידע בארגונים. היא הונפקה בנאסד"ק בשנת 2014, והפכה לאחת החברות המובילות בתחום.
יקי פייטלסון "החזון שלנו היה ליצור פתרונות המאפשרים לארגונים להבין ולשלוט על המידע שלהם בצורה חכמה ובטוחה."
- מיקי ורטהיימר: מייסד וורטו
מיקי ורטהיימר ייסד את וורטו, חברה המתמחה בניתוח נתונים ובינה מלאכותית. החברה מספקת פתרונות לניהול מידע בארגונים, ומסייעת להם לקבל החלטות מבוססות נתונים.
מיקי פייטלסון "החזון שלנו היה ליצור כלים המאפשרים לארגונים להבין את המידע שלהם בצורה מעמיקה ולפעול בהתאם."
- גיל שוויד: מייסד צ'ק פויינט
בשנת 1993, יחד עם מיכאל רודין, ייסד גיל שוויד אז יזם טכנולוגי צעיר בן 25 את צ'ק פוינט, חברה המתמחה באבטחת סייבר. החברה הפכה למובילה בתחום, עם שווי שוק של כ: 27 מיליארד דולר.
גיל שוויד מהווה דוגמה ליזם טכנולוגי שהחל בדרכים צנועות והפך לדמות מופת בתחום ההיי-טק, עם השפעה רבה על תעשיית אבטחת הסייבר העולמית. במהלך השנים, שוויד הדגיש את החשיבות בהבנת צרכי הלקוחות: "הערך הכי משמעותי, תמיד ללקוחות. כל מי שהוא יזם ומתחיל חברה צריך לחשוב על הלקוחות."