רשות החדשנות בישראל משקיעה באופן משמעותי בקידום תחום הבינה המלאכותית (AI) באמצעות מספר יוזמות מרכזיות:
תוכנית לאומית לבינה מלאכותית
ב-17 בספטמבר 2024, רשות החדשנות השיקה את הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, בהשקעה של כ-500 מיליון שקלים. מטרות התוכנית כוללות:
- הקמת מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית: פלטפורמה אסטרטגית למחקרים מתקדמים בשיתוף פעולה עם האקדמיה והתעשייה.
- הטמעת AI במגזר הציבורי: שיפור השירות לאזרח והתייעלות המערכות הממשלתיות.
- הגדלת ההון האנושי: פיתוח תוכניות להכשרת עובדים בתחום ה-AI.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ציינה כי הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מחזקת את מחויבות ישראל להובלת פריצות דרך בתחום. היא הוסיפה כי המשרד ימשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההייטק וההון האנושי, תוך הטמעה בשירות הציבורי, במיוחד ברשויות המקומיות, במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל. בנוסף, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, ויועודדו מיזמים חדשניים, כל זאת תוך שימוש אחראי ובהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמה ישראל. השרה גמליאל הדגישה את החשיבות הלאומית שהיא מייחסת לחתימה על האמנה הבינלאומית לבינה מלאכותית, המהווה צעד משמעותי בהבטחת שימוש אחראי בטכנולוגיה.
דו"ח מבקר המדינה
בנובמבר 2024, מבקר המדינה פרסם דוח המצביע על מחסור בהון אנושי בתחום ה-AI. הדוח מציין כי נכון לאוקטובר 2023, חסרים בתעשייה כ-4, 700 עובדים בתחום ה-AI, בעוד שהאקדמיה מספקת כ-300-400 בוגרים בשנה. הפער צפוי להתרחב בשנים הקרובות.
תוכנית שנתית 2025
בתוכנית השנתית לשנת 2025, רשות החדשנות מתמקדת בקידום תחום ה-AI באמצעות:
- תמיכה במיזמים בתחום ה-AI: הקצאת משאבים לפיתוח טכנולוגיות חדשות.
- הכשרת הון אנושי: תוכניות להכשרת עובדים בתחום ה-AI.
- קידום שיתופי פעולה: חיבורים בין תעשייה, חינוך, אקדמיה ומגזר ציבורי.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, מדגיש את החשיבות שבשיתוף פעולה בין תעשיית ההייטק, האקדמיה והשירות הציבורי לקידום תחום הבינה המלאכותית (AI) בישראל. הוא מציין כי המיזמים בתחום ה-AI יוצרים סינרגיה מצוינת בין הגורמים הללו, ומאפשרים לישראל לשמור על ההובלה העולמית בתחום. לדבריו, "יש טונות של ידע אקדמי שיושב על המדף, ואף אחד לא קונה אותו". הוא מוסיף כי במקרים הנדירים שבהם נעשה שימוש בידע האקדמי, הוא נמכר במחירים נמוכים לחברות זרות, דבר המוביל לזליגת הידע לחו"ל. לכן, רשות החדשנות בוחנת את האפשרות להקים גופי תיווך שיסייעו לחברות הישראליות לגשת לידע היישומי מהאקדמיה, ובכך למנוע את זליגת הידע לחברות זרות.
בנוסף, רשות החדשנות מקדמת את הקמתם של מרכזי חדשנות ברחבי הארץ, בהשקעה של למעלה מ-100 מיליון שקלים. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, ציין כי "גיוון ההייטק מבחינה תחומית, גיאוגרפית ודמוגרפית, הוא יעד אסטרטגי של רשות החדשנות". הוא הוסיף כי המרכזים החדשים יסייעו בהנגשת הכלים והמשאבים הנדרשים ליזמים וסטארט-אפים, ויעודדו את החדשנות והיזמות בכל רחבי הארץ.
רשות החדשנות פועלת לחיזוק שיתוף הפעולה בין תעשיית ההייטק, האקדמיה והשירות הציבורי, במטרה לקדם את תחום הבינה המלאכותית בישראל ולשמור על ההובלה העולמית בתחום.
קצת השראה -עשר דוגמאות כלליות למיזמים מעניינים בתחום ה-AI
1. מערכת ניהול חכמה לבתי חולים: פיתוח מערכת המשלבת AI לניהול מיטבי של משאבים רפואיים, שיפור תהליכי אבחון וטיפול, והפחתת טעויות רפואיות.
2. פיתוח רובוטים אוטונומיים לתעשייה: יצירת רובוטים המשלבים AI לביצוע משימות מורכבות בתעשיית הייצור, כגון הרכבה, אריזה ובדיקות איכות, המייעלים את התהליכים ומפחיתים עלויות.
3. מערכות אבטחה מבוססות AI: פיתוח מערכות המשלבות AI לזיהוי ומניעת איומים בזמן אמת, כולל ניתוח התנהגותי, זיהוי פנים וזיהוי אנומליות, המשפרות את רמת האבטחה במוסדות ציבוריים ופרטיים.
4. מערכות ניהול חכמות לתחבורה ציבורית: פיתוח מערכות המשלבות AI לניהול יעיל של תחבורה ציבורית, כולל ניתוח נתונים בזמן אמת, תחזיות ביקוש והתאמת מסלולים, המייעלים את השירות לציבור.
5. פיתוח מערכות חינוך מותאמות אישית: יצירת מערכות המשלבות AI להתאמת תוכן לימודי לצרכים האישיים של תלמידים, כולל ניתוח ביצועים והמלצות ללמידה מותאמת, המשפרות את איכות החינוך.
6. מערכות ניהול חכמות לאנרגיה: פיתוח מערכות המשלבות AI לניהול יעיל של משאבי אנרגיה, כולל ניתוח צריכה, תחזיות ביקוש והתאמת אספקה, המייעלים את השימוש באנרגיה ומפחיתים עלויות.
7. פיתוח מערכות בריאות דיגיטליות: יצירת מערכות המשלבות AI לניהול מידע רפואי, כולל ניתוח נתונים רפואיים, תחזיות בריאות והמלצות טיפול, המשפרות את איכות השירות הרפואי.
8. מערכות ניהול חכמות לחקלאות: פיתוח מערכות המשלבות AI לניהול יעיל של משאבי חקלאות, כולל ניתוח נתונים חקלאיים, תחזיות מזג אוויר והתאמת השקיה ודישון, המייעלים את היבול ומפחיתים עלויות.
9. פיתוח מערכות ניהול חכמות למוסדות פיננסיים: יצירת מערכות המשלבות AI לניהול סיכונים, ניתוח נתונים פיננסיים והמלצות השקעה, המשפרות את קבלת ההחלטות במוסדות פיננסיים.
10. מערכות ניהול חכמות למוסדות ציבוריים: פיתוח מערכות המשלבות AI לניהול יעיל של משאבים ציבוריים, כולל ניתוח נתונים, תחזיות ביקוש והתאמת שירותים, המייעלים את השירות לציבור.
עשר דוגמאות למיזמים אלו, דוגמאות השראה כלליות, לא בהכרח שעברו דרך רשות החדשנות, מדגימים את הפוטנציאל הרב של הבינה המלאכותית לשפר תהליכים, לחסוך במשאבים וליצור ערך מוסף בתחומים שונים.
